במשך שלוש שנים סבלה עדי גולי (41) מסוג נדיר של טִנְטוּן ששיבש את שגרת חייה ופגע קשות באיכות החיים שלה. שלוש שנים הייתה נתונה להתקפים של רעש טורדני באוזן ימין שנשמע כמו פעימות לב שלא מפסיקות. "לא יכולתי להתרכז, לישון. זה היה ממש חוסר אונים שגרם לי לתסכול אדיר", היא מספרת.
לסיפור הזה יש סוף שמח: לפני כמה ימים סוף-סוף חזר השקט לחייה, לאחר שעברה בבית החולים בילינסון צנתור מוח שבמהלכו הוכנס בלון לווריד בראשה והושתל בו סטנט (תומכן שנועד לשמור על כלי הדם פתוח) - והכול ללא הרדמה. מדובר באחד המקרים הנדירים שבו ניתוח מסוג זה התבצע כולו בערות מלאה, וללא נוכחות מרדים בחדר.
עברה צנתור מוח ללא הרדמה
במשך מספר שנים סבלה גולי מהתופעה, אך פתרון לא נראה באופק. לבסוף הגיעה לבית החולים בילינסון, שם אבחנו הרופאים במחלקת הנוירולוגיה ואף אוזן גרון שהיא סובלת מטנטון פולסטילי - טנטון נדיר שקשה לאבחנו, שנשמע כמו פעימות לב ונובע מבעיה בוורידי המוח. בעוד טנטון קלאסי מתבטא ברעשים באוזן, סוג זה של טנטון מתבטא בפולסים חזקים הנשמעים באוזן כתוצאה מהיצרות של כלי דם במוח. במקרים מסוימים, הם גם יכולים להעיד על מחלות קשות כמו טרשת עורקים.
עד לפני כעשור, טנטון מסוג זה לא היה מאובחן כלל. רק בשנים האחרונות החלו לאבחן אותו ולבצע צנתור כדי לטפל בו. בישראל מבוצעים מדי שנה מקרים בודדים של צנתור מוח עקב טנטון פולסטילי. המקרה הראשון בארץ התבצע לפני שבע שנים בבית החולים סורוקה.
"התחלתי לבכות כשהטנטון נפסק"
הדרישה החריגה לעבור את ההליך ללא הרדמה הגיעה מגולי עצמה. במסגרת הצנתור הוכנס בלון דרך האגן ושם "הוסע" עד למוח, שם ניפחו אותו הרופאים על מנת לפתוח את הווריד הסתום שגרם לטנטון והשתילו בו סטנט. מדובר בהליך שמלווה בלא מעט אי-נוחות ולפעמים כאב, אך לגולי לא היה אכפת. היא הייתה מגויסת למטרה אחת: להחזיר את השקט לחייה. "הייתי נחושה שלא ירדימו אותי למרות שידעתי שזה ממש יוצא דופן, לא מקובל וכואב", היא אומרת, "אך רציתי לוודא שאני עושה הכול כדי שהסיוט ייפסק ונסיים עם הטנטון".
המצנתר ד"ר רן בראונר שהיה אמון על ההליך הרפואי תמך בבקשתה החריגה, משום שהחלטה זו סייעה להצלחת ההליך. "ההחלטה עזרה מאוד לדייק את מיקום הסטנט בכלי הדם במוח, בשל העובדה שעדי יידעה אותנו ברגע שהטנטון נפסק ושם קיבעו את הסטנט", הוא מסביר.
2 צפייה בגלריה
צילום CT מתוך הליך הצנתור שעברה גולי בבילינסון. בכחול: הווריד ובו הסטנט שהושתל במוח
(צילום: דוברות בילינסון)
כמה ימים אחרי, גולי סוף-סוף יכולה לנשום לרווחה. "התחלתי לבכות כשהטנטון נפסק כי זה היה הרגע הכי מאושר שיש. אחרי שעשיתי את כל הבדיקות האפשריות וסבלתי שלוש שנים, סוף סוף יש שקט בחיים שלי", היא מספרת.
ד"ר רן בראונר, מצנתר מוח בכיר ביחידת צינתורי המוח במחלקה הנוירולוגית בבילינסון: "עדי סבלה במשך שנים מטנטון נדיר ששיבש את חייה ולא אובחן ונחווה כפעימות לב בתוך האוזן. מדובר בטנטון פולסטילי שיש קושי רב לאבחנו והדרך לטפל בו היא על ידי צנתור מוח והצבת סטנט במקום שבו יש היצרות בכלי הדם במוח. באומץ רב ובנחישות, עדי התעקשה להיות ללא הרדמה לאורך כל ההליך המורכב והכואב וככל שידוע יש מעט מאוד מקרים בעולם שבהם פעולה זו נעשתה בערות מלאה. היה מאוד מרגש להיות ברגע הזה שהסטנט נכנס לנקודה המדויקת במוח ועדי צעקה משמחה שסוף סוף יש לה שקט".
